רויזמן(אחר/נוסף) נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע " מ

החלטה

הבקשה וטיעוני הצדדים :

המבקש עותר למתן פטור מהפקדת עירבון להוצאות המשיב, בערעור שהגיש על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט רמזי חדיד), מיום 23.10.11, במסגרתו דחה בית משפט קמא, את תביעת המבקש נגד המשיב, לפיצויים בשל הפרה שהפרהמשיב, לטענתו, את חוק הגנת הפרטיות ואת חובת הסודיות הבנקאית, עת מסר לאדם בשם דיב, אשר סבר שהמבקש פגע ברכבו, את פרטיו של המבקש ומספר הטלפון שלו.

בבקשה טוען המבקש, כי מצבו הבריאותי והכלכלי קשה, כי הוא "מנהל את חייו בדוחק רב" וכי אין הוא יכול להפקיד את הערבון. כן טוען הוא, כי זכות הגישה לערכאות מצדיקה היענות לבקשה.

לטענתו, פסק דינו של בימ"ש קמא שגוי וסיכויי הערעור טובים.

המשיבה מתנגדת לבקשה בטענה, כי זכות הגישה לערכאות אינה עומדת לבדה. לטענתה, המבקש לא הוכיח שאין הוא יכול לגייס את סכום הערבון והוא אף טרם שילם את ההוצאות שהושתו עליו בבימ"ש קמא ובנסיבות אלה, מתחזק הצורך בהפקדת הערבון.

עוד טוענת היא, כי הערעור, כמו גם התביעה שהוגשה בבימ"ש קמא, מופרך על פניו.

דיון ומסקנה :

דין הבקשה דחייה.

בבוא ביהמ"ש לבחון בקשה למתן פטור מהפקדת עירבון, עליו לבחון שני תנאים מצטברים - יכולתו של המבקש להפקיד הערבון וסיכויי ההליך. בנוסף, עליו ליתן משקל לשני שיקולים נוגדים. מחד - לזכות הגישה לערכאות המהווה עיקרון יסוד במשפטנו ולפיה אין לנעול את שערי בית המשפט בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מאידך - לצורך להבטיח הוצאותיו של מי שכבר זכה בדין, שלא ייוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע את הוצאותיו, במיוחד לאור כך שהמבקש מערער על פסק דין שניתן ע"י ערכאה שיפוטית והוא מבקש להשיג על קביעותיה. ראו, לענין זה: רע"א 953/08 - ויקטור צמח נ' עיריית רמת השרון ואח' . (לא פורסם, 3.4.2008); רע"א 7912/07 - טנר בניה ושיפוצים בע"מ נ' סמינר כנרת אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח' (לא פורסם 13.11.2007).

המבקש לא עמד, אף לא באחד מהתנאים המצטברים הנדרשים.

ראשית, הוא לא הראה שאין ביכולתו להפקיד את סכומו. המבקש לא פרש בתצהירו את התמונה במלואה [ראו, לענין זה: ע"א 254/07 משה לפיד ואח' נ' אלישבע סמואל ואח' (לא פורסם, 21.2.2007); רע"א 10498/06 מגדלי ישי חברה לבניין בע"מ - בפירוק נ' עיריית תל אביב יפו (לא פורסם, 30.1.2007)], לא הבהיר האם פרש מעבודתו, האם קיבל פיצויי פיטורין, או שמא הוא ממשיך לעבוד, כשכיר, במשרה חלקית. בנוסף, המבקש לא ציין האם אשתו עובדת ומהן הכנסותיה ואף לא הבהיר, האם ניסה להיעזר במי מבני משפחתו, כדרישת הפסיקה [ראו, למשל: ע"א 6860/09 ריבק נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה (לא פורסם, 22.10.2009)].

לשם דוגמא ניתן לציין, כי מדפי חשבון הבנק שצורפו (שאינם עדכניים), עולה, כי ביום 1.5.11 נכנסה לחשבון משכורת מהטכניון, בסך של 7,840.77 ₪, שפשרה לא הובהר בתצהיר, ביום 20.4.11 הופקד שיק עצמי על סך 2,200 ₪, ללא שניתן לכך הסבר בתצהיר.

ככלל ניתן לומר, כי מדפי החשבון ופירוט חיובי כרטיס האשראי (החלקיים), שצורפו לבקשה עולה, כי המבקש רחוק מלחיות בדוחק וכי נראות במסמכים הוצאות לעניינים שבמותרות וכן הוצאות נכבדות על דלק, שאינן הולמות מי שחי בדוחק ואינו עובד.

בנסיבות אלה אין לי אלא לקבוע שהמבקש לא הוכיח העדר יכולת כלכלית להפקיד את הערבון.

משכך, מתייתר התורך לבחון את הפרמטר השני – סיכויי הערעור, אולם אומר, כי עיון בפסק דינו של בימ"ש קמא ובטיעוני המבקש בכתב הערעור מעלה, כי המבקש , מבקש התערבות ערכאת הערעור בממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו על ידי בימ"ש קמא וכידוע, אין ערכאת הערעור נוטה להתערב באלה. פסק הדין מפורט ומנומק ואומר, בכל הזהירות הראויה, כי סיכויי הערעור אינם נראים ממשיים.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה, על שני ראשיה.

המבקש ישלם את האגרה ויפקיד את העירבון תוך 20 ימים מקבלת החלטה זו, שאם לא כן יירשם הערעור לדחייה, לפי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, או יימחק לפי תקנה 2 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, לפי הענין, 5 ימים לאחר המועד הנ"ל והכל - ללא כל הודעה נוספת.

מזכירות: תזכורת מעקב.